תפריט סגור

תעשי רק מה שאת אוהבת” – נשים מעל 50 ומעברי קריירה

ציור של המילה 'ג'וי' באגלית

“קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו 
מי יוכל לומר לך לא 
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך 
מי שאת רוצה יבוא 
אל תלכי עם מי שלא. 
תעשי רק מה שאת אוהבת 
רק מה שאת חושבת 
שיהיה לך טוב.”


הזדמן לי לשמוע הבוקר את השיר היפה הזה של גלי עטרי. תמיד אהבתי אותו והאמנתי במסרים שלו אבל היום הוא התחבר לי לעידוד נשים לעשות מה שמתאים להן דווקא בתחום התעסוקתי. חשבתי לעצמי כמה הוא משקף את מה שאני מאמינה בו ומנסה להעביר הלאה בתהליכי ליווי מעברי הקריירה.
מחברת את זה לפגישה הראשונה שבה הייתי השבוע – של נשים מעל 50. לא מעט מהסיפורים שם התחברו למה שאני מכירה מתהליכי הליווי. נשים שקמו יום אחד והבינו שמה שעשו עד היום שוחק/ לא מתאים/ כבר לא אהוב או כל תחושה דומה והיה להן את האומץ לקום ולעשות שינוי. נכון שזה יכול לבוא לידי ביטוי בתחומים רבים בחיינו אך בחרתי היום לבחון את זה, באופן טיבעי לי, בנוגע  לתעסוקה וקריירה.
מאמינה גדולה בזה שלפחות פעמיים בחיים  כדאי לעצור לרגע ולבחון האם הקריירה המוכרת לנו, עימה הלכנו יד ביד לאורך שנים ואולי אף נבחרה על ידנו במודע, היא עדיין הנבחרת והנכונה גם היום. האם בכוחה עדיין להסב לנו שמחה וסיפוק?  והאם היא מביאה לידי ביטוי אופטימלי את העוצמות והאהבות  שלנו היום?
אין הדבר אומר שבהכרח נגלה כי אנחנו לא במקום הנכון. הבדיקה עשוייה לאושש ולחזק אותנו. עם זאת, חלק מהאנשים שפגשתי ידעו בתוך תוכם שהתגלגלו מסיבות שונות למקום שאינו נכון להם ומתוך חשש אישי, כלכלי  או “נסיבות חיים” נמנעו מלהתעמת עם הסוגיה.  חלקם גילו שהבחירה הראשונית שלהם בהחלט היתה נכונה להם בזמנו, אולם השינויים שחלו בהם במהלך השנים יצרו אצלם צרכים שונים / מגוונים / נוספים שתחום עיסוקם כבר לא ענה עליהם. חלק מהנשים שפגשתי בדרך היו פשוט רגילות לחשוב על צרכי כל הסביבה ופחות על צרכיהן ולכן לא עצרו לחשוב על הנושא בכלל.
היופי בעולם הקריירה של היום הוא שלא בהכרח חייבים ל”היפטר” מהמקצוע הקיים כדי להגיע לתחום חדש ומעניין. ניתן לקחת את כל הניסיון, המיומנות, הכישורים והערכים המוספים שצברנו ולהשתמש בהם אחרת, אפשר לחלק את זמננו בין שני תחומים, אפשר להתפתח ולהוסיף עיסוק עצמאי ויש עוד אופציות.
צעירים וצעירות מאיתנו מאמינים לעיתים שיש גיל שבו כבר אי אפשר לשנות. לא מזמן פגשתי אישה שפוטרה בגיל 42 ואמרה “מה כבר אני יכולה לעשות בגילי” ואני סיפרתי לה שבגיל 54 פתחתי חברה משלי – מה שגורם לי הרבה סיפוק ואושר. מאמינה שדווקא בגילנו, מאד מתאים להשתמש בכל מה שיש לנו, לא לוותר. להתעקש, לעשות וגם להתפרנס ממה שאנו אוהבות.
לפני כשנה ליוויתי אשה בשנות ה 50 המאוחרות שלה. במהלך ההיכרות סיפרה לי שכמעט לא באה כי בתהליך ליווי במקום אחר, כמה שנים קודם, אמרה לה אשת המקצוע שישבה מולה “טוב. בואי נראה מה אשה בגילך יכולה לעשות…” קשה לי לשמוע ציטוטים כאלה. אני מאמינה שחלק מייעודי הוא דווקא ללוות ולסייע לאנשים מעל גיל מסויים להתמודד עם גילנות ודעות קדומות. יש משהו מאד מספק דוקא בליווי אנשים בשלים ומנוסים המגלים את הכוחות והאפשרויות שלהם. אוהבת לראות איך נשים רבות שעד היום השקיעו ונתנו מעצמן לכולם בסביבה  (בבית, במשפחה וגם במקום העבודה) מוצאות את הדרך לנצל את הערכים המוספים שלהן ולעשות לעצמן טוב.
אז אל תוותרי:
“תעשי רק מה שאת אוהבת 
רק מה שאת חושבת 
שיהיה לך טוב.”

פוסטים קשורים