תמיד. תמיד תזכרו שאי אפשר לדעת דרך מי ומה יגיע התפקיד הבא שלכם. ספרו לכולם שאתם מחפשים. אולי תגיעו ל״משרה מסתתרת״
בפגישה ראשונה סיפרה לי שמתביישת וחשה לא נוח לספר לאנשים שפוטרה. כהרגלי, ניסיתי להסביר למה זו טעות אבל לא הייתי בטוחה שהשתכנעה. בהמשך, שמחתי לשמוע שמייד אחרי פגישתנו היא נסעה לאסוף את בנה מהחוג והחליטה לשתף בחיפוש העבודה אמא אחרת שחיכתה לבנה..
עוד לפני, ביקשתי ממנה להכין רשימת חברות שמעניינות אותה. כאלה שבהן יש לה גם ערך מוסף על פי נסיונה וכישוריה. התברר שאותה אמא עובדת באחת החברות מהרשימה.
יום למחרת התקשרו. הסתבר שהתפנה תקן. זה עוד לא פורסם בשום מקום. אותה עובדת שמעה על כך במקרה וסיפרה עליה. מייד ביקשו להיפגש ואתמול סיפרה שיש לה הצעה ביד
זו אחת הדוגמאות ל״משרות מסתתרות״ (יש עוד כמה סוגי משרות מסתתרות. על כך בפוסט אחר) ואליהן הכי משתלם להגיע באופן פרואקטיבי. המנהלים שמחים לקבל מועמד מומלץ מן המוכן ולדלג על תהליך הפרסום, קורות החיים, הראיונות וכו׳. למחפשי עבודה , זה הכי משתלם כי הם לבד שם. לא מצטופפים עם עוד המוני אנשים שפנו כמועמדים למשרה שהתפרסמה.
יודעת שקצת קשה לפעמים אבל זה תמיד משתלם. העזו ושתפו. בהצלחה:)