"כן. קשה לי אבל חייב להגיד שפיטרו אותי מאד יפה. אפילו נתנו לי אתכם". משפט ששמעתי היום ממפוטר שקיבל את שירותי ליווי המפוטרים שלנו מהחברה בה עבד.שמחתי לשמוע. ליווינו כבר אלפי מפוטרים ופורשים בשנים האחרונות. ברור שעצם זה שחברה נותנת תהליך ליווי במתנה לעובדיה כבר מעיד על ראייה הוגנת ומתחשבת, אבל גם במצבים האלה אנו פוגשים לעיתים עובדים ממורמרים, אבלים וכועסים שמרגישים שנעשה להם עוול ויותר מזה – שהיה אפשר להיפרד מהם בצורה מכבדת ואנושית יותר.
אנו תמיד מנסים לסייע לעובדים להכיל את מה שקרה. לעיתים אפילו לראות בזה הזדמנות. כך יש להם גם יותר סיכוי ליישם את כל העצות ולהעלות את סיכוייהם למציאת העבודה הבאה. מודה שביני ובין עצמי – בכל פעם שאני שומעת על חברה שהותירה אדם עם רגשות כה קשים, עצוב לי.
בשנותיי במשאבי אנוש פיטרתי לצערי הרבה עובדים. לפעמים אין ברירה. הייתי גם מעורבת בסגירת חברה. תמיד חשבתי שלמרות שזה החלק הקשה ביותר בתפקיד משאבי אנוש, הרי שזה גם בין החלקים החשובים ביותר. יש לנו את היכולת להיפרד מעובדים עם תחושה טובה יותר. זה טוב לנו, להם וגם לנשארים.
בכל ארגון שאנו מלווים, יש לי קו פתוח עם אנשי משאבי האנוש כדי לחשוב יחד מה ניתן לעשות על מנת לשפר את החוויה הקשה – החוויה של לפטר מישהו קשה מאד גם למפטר אבל הידיעה שעשינו את זה נכון מקלה ולו במעט. הייתי שמחה אם כל אנשי משאבי האנוש שכאן יעשו כל שביכולתם כדי שהמפוטרים יצאו בתחושה טובה גם בסיטואציה מורכבת כזו.
