את איתן מאירי פגשתי שבוע שעבר במסגרת וועדת היגוי לעמותה חדשה בתחום עיסוקנו. לאחר הפגישה ואחרי ששמעתי את תחום עיסוקו, מייד התחלתי לקרוא את הספר החשוב שכתב בנושא התעמרות בעבודה. בין שאר הדברים שאיתן עושה כפסיכולוג תעסוקתי, הוא מטפל בעובדים נפגעי התעמרות וגם במנהלים מתעמרים. בפועל מדובר על מנהלים (ואחרים בסביבת העבודה) המרשים לעצמם להתעלל בעובדים במגוון דרכים ושלא במפתיע –על פי רוב מדובר בעובדים טובים שאפילו לא תמיד מבינים את הסיטואציה שאליה נקלעו.
חלק נכבד מהספר מדבר על צורך הארגון להכיר ולטפל בתופעה. אין ספק שפה נעוץ היסוד המשמעותי ביותר היכול לסייע לקעקע תופעה פסולה זו. בשנות עבודתי נתקלתי במנהלים מסוג זה ובעובדים אומללים שהיו חשופים לתופעה ותמיד פעלתי לשינוי (גם כשלא כולם מסביבי הבינו את הצורך). ניסיוני המעשי גם הוכיח לי שלעיתים הזזת מנהל בכיר אחד מסוג זה ממקומו או הוצאתו מהארגון יכולים לעשות את כל ההבדל בין ארגון עם תרבות ארגונית של שיתוף פעולה ועבודה יעילה לבין ארגון שהכוחנות, הפוליטיקה וחוסר שיתוף הפעולה עוצר אותו מהצלחה.
בעיניי כל איש משאבי אנוש צריך לקרוא את הספר החשוב הזה על מנת לזהות את התופעה כשהיא מתרחשת בארגונו, להבין שחלק מתפקידו הוא לפעול ולסייע לעשות שינוי מהותי בכל דרך שהוא רואה לנגד עיניו, בין אם זה פעולה פנימית בארגון ובין אם קבלת סיוע מאיש מקצוע.
