מה אבא, פיטרו אותך? למה? מי זה שחשב שאתה לא מספיק טוב? " זו אחת הדוגמאות לאופן שבו ילדים נעלבים בשם הוריהם שפוטרו.
התמודדות עם הפיטורים אינה פשוטה ומעלה אצלנו לעיתים תחושות של מרמור, כעס, עלבון, תחושת דחייה וחוסר בטחון. חשוב להתמודד עם תחושות אלה והן עולות לא פעם בשיחותיי עם מפוטרים. עם זאת, במגעינו עם ילדינו, הורינו ובני הזוג שלנו כדאי לעשות זאת בצורה שתאפשר גם להם להתמודד עם המצב ולאפשר להם לתת לנו את הסיוע שלו אנו נזקקים בשעה שכזו.
והפעם, כמה מחשבות על תקשורת המפוטר עם ילדיו:
- ילדים מגיבים שונה בהתאם לגילם. חלקם כאמור נוטים להיעלב בשם הוריהם. בנוסף, מאחר והם לא בקיאים בנתונים הכלכלים יש להם לעיתים נטייה להיכנס לחרדות לגבי עתיד משפחתם. ראיתי מצבים שבהם ילדים שמעו וראו התרחשויות אצל חברים והגיעו למסקנות שהפחידו אותם מאד לגבי עתיד המשפחה. פגשתי מפוטרים שהחליטו לא לספר כלל לילדיהם על הפיטורים. לדעתי, החל מגיל מסויים, ילדים חשים שמשהו לא רגיל קורה, בעיקר כשאחד או שני ההורים מתהלכים מוטרדים, רגישים ועצבנים יותר מכרגיל. ילד שיגלה שהוריו שיקרו לו בנושא מסויים עלול לאבד בטחון ותחושת אמון בהוריו.
- אין ספק שגיל הילד ישפיע על האופן שבו נעביר לו מסרים אך יש דברים שחשוב לתקשר להם. אחד הדברים החשובים בבואנו לספר על הפיטורים לילדנו (בעיקר במקרה של פיטורים עקב קיצוצים) הוא להדגיש בעיקר את הסיבות האובייקטיביות שהביאו לפיטורנו (החברה הפסידה כסף, התפקיד בוטל, הרבה אנשים פוטרו וכו'). הטון שבו זה ייאמר יכול גם להשפיע על יכלתם להבין שאין מקום להיעלב מכך שמישהו העז לחשוב שההורה הטוב שלהם אינו ראוי.
- חשוב להסביר לילדנו מה אנו עושים כדי למצוא את העבודה הבאה, לשדר בטחון שנמצא עבודה אפילו אם זה ייקח זמן וגם לדבר על כך שבמקביל להיותנו עסוקים בחיפוש עבודה זו תהיה הזדמנות טובה לבלות איתם יותר. ראיתי מפוטרים רבים שניצלו תקופה זו גם לחיזוק הקשרים המשפחתיים. שווה לעשות זאת לפני שנהיה שוב עסוקים בעבודה החדשה.
- דבר אחרון – ילדינו יחוו כשלונות ומשברים בחייהם. הם מסתכלים עלינו ולומדים מהאופן שבן אנו מתמודדים עם מצבים שכאלה. הפיטורים מהווים גם הזדמנות להראות להם שאפשר להתמודד ולהמשיך הלאה
